UPDATE - LATEST REPORTS: Masked Jewish youths set fire to a Palestinian house in Hebron, as "revenge" for the evacuation. The total number of the residents evacuated from the House of Contention was 250; they were dragged out one-by-one, and police used stun grenades and tear gas to overwhelm the occupants. Protesters inside the house resisted using various means; some police officers were pelted with rocks, eggs, and, in one case, acid (leading to the injury of one officer). Reports of Jews (civilians) shooting at Palestinians in Hebron; also of Palestinian militants shooting at Israeli security forces (YNET).
In the last two weeks, there has been a great deal of coverage about the "House of Contention" (בית המריבה), as most of the media call it, or the "House of Peace" (בית השלום) as the settlers and their supporters have dubbed it. Earlier today, to everyone's surprise, Israeli police forces forcibly removed the occupants of the building (see
coverage here). There were 25 wounded, including one police officer, in the confrontation that ensued between the occupants and the security forces. Following the forced removal of the people inside the house, the entire area of Hebron was declared a closed military zone, to prevent right-wing protesters from flocking to the site. Meanwhile, demonstrators blocked the entry roads to Jerusalem.
The debate around the House of Contention/Peace has been understandably polarized. The settlers and right-wing have accused the media as well as the state of leading a campaign of persecution against them. The judicial sphere and politicians on the center, center-left and left have expressed frustration about the seeming state of anarchy reigning in Hebron. All this has been compounded by a number of riots staged by Jewish youths in Hebron, usually targeting Arab stores and houses, as well as a Muslim cemetery. The settlers and others on the right-wing have lashed out at what they perceive as a lack of concern for their rights. They argue, for example, that human rights organizations would rally to protect Palestinians from being evicted from their homes, and that the law is being instrumentalized in order to punish the settlers and "de-Judaize" Hebron.
The polarized nature of the debate has obscured the legal background to the decision to evacuate the house. Instead, the whole affair has been rendered as Gush Katif Part III (Part II beingthe evacuation of Amona). But the legal issues in this particular case are quite different from either Gush Katif or Amona. The House of Contention/Peace has become a symbol for both the left and the right. I want to de-symbolize it, by stripping away the significations that have coalesced around it, and returning to a legal, procedural rather than substantive discussion of the issues.
Here is an attempt to sort through some of those legal matters. The structure in question is close to the Cave of the Patriarchs in Hebron, and is generally known as the "Brown House." On March 19, 2007, a group of settlers came to the house and occupied (or took up residence in) it. They claimed that they had purchased the house from the Palestinian owner, in a videotaped cash transaction. The owner or the person who sold it, however, appealed to the police, arguing that the house was still in his possession and that the occupants had "invaded" (this is the technical legal term) it by force.
On November 16, 2008, Israel's High Court issued one decision on the matter of the House of Contention. The case before it, however, was not actually about the ownership of the building. Rather, it concerned the question of whether it was legal for the State of Israel to forcibly remove the current occupants of the structure. The court ruled that the state
was allowed to remove the current residents. By law, if someone lives in a house more than 30 days unchallenged, they have certain rights to the residence and cannot be easily removed, but in this case, the owner/seller appealed to the police on the same day of entry and declared the entry unlawful. The court did NOT rule on the question of ownership. It simply said that even with the ownership under debate, the structure could be evacuated, and returned to the person who owned it before the entry of the residents. Here is the relevant part of the court's verdict; Ayala Procaccia wrote the
opinion. A full translation will follow in the future.
. 43 בעיקרו של דבר, הראיות המינהליות שבידי המדינה נותנות בידיה עילה לעשיית שימוש בכוח הנתון על-פי צו סילוק פולשים לסייע למחזיק כדין להחזיר לעצמו את החזקה שנתפסה שלא כדין על-ידי העותרות. די בראיות מינהליות אלה כדי לבסס את התנאים הנדרשים לצורך עשיית שימוש באמצעי של סילוק "פולש טרי", הניתן למחזיק המנושל על-פי צו סילוק פולשים. בירור שאלת "החזקה כדין" של המחזיק המנושל לצורך עשיית דין עצמית מחייב בדיקה סבירה ברמת הוכחה מינהלית בלבד, כנדרש לצורך הגנה אפקטיבית כנגד פלישה (מיגל דויטש קנין א 420 (1997); ויסמן בספרו, שם, עמ' 113-114). בשימוש בכוח לסלק פולש טרי ניתן ביטוי לאינטרס הציבורי בהגנה על החזקה, ומודגש הצורך בשמירה על הסטטוס-קוו בשטח לבל יותר מצב של כל דאלים גבר. בסילוק "פלישה טרייה" מסייעת המשטרה למחזיק כדין לממש את הגנתו מפני פולש (ענין סוכובולסקי, שם). בכך מקיימת המשטרה את חובתה להגן על שלום הציבור, ולמנוע שימוש בכוח כאמצעי לאכוף טענות בדבר זכויות (בג"צ 418/78 אבנר לוי ורפאל לוי חברה לבנין ולהשקעות בע"מ נ' שר הפנים והמשטרה, פד"י לג(2) 108 (1979)). בנסיבות הענין, היה על העותרות לפנות לערכאה שיפוטית לצורך הוכחת זכויותיהן למבנה, ולהימנע מעשיית דין עצמית בדרך של נטילה חד-צדדית של החזקה בניגוד להסכמת המחזיק. שיקולי סדר ציבורי עומדים מאחורי הכלל לפיו מחלוקות בענין זכויות קנין מקומן להתברר בערכאות שיפוט, ולא בכוח הזרוע בין הצדדים היריבים. מי שמשנה מצב קיים שלא בהסכמת המחזיק נתפס כמפר סדר, ולכן ראוי להחזיר סדר על כנו על-ידי הוצאת הפולש מן הנכס, והפנייתו לבית המשפט לשם בירור זכויותיו (ויסמן בספרו, שם, עמ' 113-114). חובתה של המשטרה היא לסייע למחזיק אשר נושל מחזקתו, כאשר הפלישה היא טרייה, וזה המצב בענייננו (פרשת טל השקעות ובנין, שם, השופטת נאור).
44. בירור הזכויות המהותיות בין הצדדים אכן מתקיים עתה בערכאות המוסמכות. בירור זה אינו מייתר את הצורך להחזיר את המצב בשטח לקדמותו עד להכרעה שיפוטית בשאלת הזכויות לנכס על מלוא היקפן ומורכבותן. אין צריך לומר, כי בעתיד, על הצדדים יהיה לפעול על-פי ההכרעה המשפטית הפסוקה החלוטה שתינתן במחלוקת ביניהם. למותר לומר, כי אין אנו מביעים כל עמדה במחלוקת המהותית בדבר זכויות הצדדים בעקבות עיסקת המכר שנקשרה ביניהם.
